סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים קובע כי עובד שמתפטר בגלל "הרעה מוחשית בתנאי עבודתו", זכאי לדרוש פיצויי פיטורים. החוק אינו מפרט דיו מהם הרעות מוחשיות, אלא נוקט בלשון כללית. לצורך הבהרה, אמנה הרעות מוחשיות אפשרויות בתנאי עבודה, אשר בגינן יכול העובד להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים, כדלקמן:
· יחס משפיל מצד המעביד
· שינוי מהותי בהיקף עבודה
· תנאים נחותים מאלה הקבועים בהסכם קיבוצי או לחלופין צו הרחבה
· פיגור בתשלום משכורת
· מעביד שלא משלם לעובדיו תשלומים המגיעים להם לפי דין.
· שינוי מקום עבודה לעובד למשך זמן בלתי מוגבל
· הפחתת שכר לעובד
על עובד הטוען להרעת בתנאי עבודתו וזכאות לפיצויי פיטורים, קיים הנטל להוכיח:
- הייתה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו לעומת התנאים הקודמים שהעניק לו המעביד.
- העובד התריע בכתב בפני מעבידו כי תנאי עבודתו הורעו, ונתן לו הזדמנות לתקן זאת. (העובד שלח מכתב למעסיק שכותרתו "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" המפרט מה היו תנאי עבודתו הקודמים ומהם התנאים הנוכחים ומסביר למעבידו למה הוא רואה בשינוי הזה כהרעה בתנאיו, ומבקש להחזיר את התנאים הקודמים).
- קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין פיטוריו. ודוק, עליו להוכיח כי ההרעה בתנאי עבודתו הם הסיבה היחידה להתפטרותו מהעבודה. יוער כי בפני העובד קיימת אלטרנטיבה נוספת מלבד התפטרות והיא להמשיך לעבוד במקום עבודתו ובמקביל להגיש תביעה בבית הדין לעבודה כנגד מעבידו.
